#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הטור כתב סדר בדרך קצרה, והכל נתבאר לעיל		סימן תפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כזית?	"1) תוס' (חולין ק""ג ע""ב) כתבו דהוא חצי כזית דאמרינן (יומא פ' ע""א) דאדם יכול לבלוע כביצה וגם אמרינן (כריתות י""ד ע""א) דאדם יכול לבלוע ב' כזיתים, וכן פסק המחבר, אכן כתב המג""א (ריש סימן) דהמחבר לא דק דבאמת הוא מעט פחות מחצי כזית דאיתא בכריתות (י""ד ע""א) דכותבת הוי ב' זיתים, ואמרינן ביומא (ע""ט ע""ב) דכותבת הוי פחות מכביצה, ש""מ דכזית פחות מחצי ביצה, והא דאמרינן (כריתות י""ד ע""א) דאדם יכול לבלוע ב' כזיתים היינו לאפוקי ג' כזיתים אבל לעולם יכול לבלוע מעט יותר מב' כזיתים [והט""ז (יו""ד סי' מ""ד ס""ק י""ב) הביא היש""ש (חולין פ""ג סי' פ""ח) דתוס' כתבו דכזית הוא חצי ביצה ואע""פ שבזמנינו הוא הרבה פחות מזה היינו משום שפירות של שבעת המינים היו משונות בגדולתם ועתה נשתנו, ועי' שו""ת מהר""ם שיק (יו""ד סי' נ""ז) דתי' דגם הכבשים נשתנו, ולעולם לא אזלינן בתר הפירות שבזמנם]<br> 2) הרמב""ם ס""ל דכזית פחות משליש כביצה דס""ל כריב""ב דשיעור ב' סעודות הוא ו' ביצים, וגם ס""ל דיש י""ח גרוגרות בב' סעודות [אבל תוס' ס""ל דשיטת י""ח גרוגרות אינו ריב""ב אלא ר' מאיר או ר' יהודה], ואמרינן בשבת (צ""א ע""א) דגרוגרת גדול מכזית {ונמצאת שכזית פחות משליש ביצה [והגר""א (משלי כ""ב, ט') הביא מזוהר דיש עשרה כזיתים בג' ביצים]}<br>3) כתב הרשב""א בתורת הבית (בית ד', שער א' עמ' ו') דבט""ו ביצים יש הרבה יותר מששים כזיתים, וכעין זה מצינו בריטב""א (שבת ע""ו, ובמוסד הרב קוק בסוף הספר) שכתב שהגרוגרת יש בו כמה זיתים<br>4) החזו""א (או""ח סי' ל""ט ס""ק ו') הביא תשובת הגאונים (עירובין דף פ""ג) דאזלינן בתר זיתים בינונים שבזמנינו [והוא בערך חמישית פלואד אונס] וז""ל ולכך נתנה לנו התורה שיעור בביצים ובפירות וכו' לפי שהביצים והפירות נמצאים בכל מקום כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שישראל עתידים להתפזר בין האומות ומשקלן ומדותן שהיו בימי משה וכו' וחכמי א""י אין נשמרים להן והמדות משתנים וכו' ולכן תלו חכמים השיעור בפירות ובביצים שהן קיימין בכל עת ואין משתנים מיהו שיעור הביצים והפירות תלו אותן בדעתו של הרואה עכ""ל, וכן מבואר ממשנה בכלים (פי""ז מ""ו), וביאר החזו""א (שם ס""ק ב') דיש רשות ביד חכמים שבדור לקבוע לכל ישראל מה שנראה להם מן הבינונית שבזמניהם, וכתב שיעורין של תורה (סי' י""א) שהחזו""א ס""ל מעיקר הדין דאזלינן בתר הכזית בינוני, וכן ראינו בשו""ת מהר""ם שיק (יו""ד סי' נ""ז) דאזלינן בתר השתא {וזהו מהלך הפשוטה, ובאמת ליכא ראיה דאין זה דעת הרמב""ם והרשב""א הנ""ל ג""כ, ובאמת משמע בגמ' שבת (ט""ו ע""א ע""פ רש""י) דלגבי השיעור ביצה יש מח' בין ר' יוסי ורבנן אם אזלינן בתר הביצים שבזמנינו או שבזמן המדבר, וכתבו תוס' בעירובין (פ""ג ע""ב) דיש מח' אם קיי""ל כר' יוסי, והסטייפלר (שיעורין של תורה סי' א' אות י""ב) הביא מח' ראשונים בזה ומשמע דמצדד דהעיקר כרבנן דלא דאזלינן בתר הביצים שבזמנינו}<br>להלכה, פסק המ""ב (ס""ק א') דלגבי מצות דאורייתא או ברכות חיישינן להשיעור חצי ביצה אבל במצות דרבנן יש להקל כהרמב""ם דסגי בשליש ביצה, וכן נקט הערוה""ש (סע' א') מדינא אלא דכתב דראוי להחמיר אפי' במצות דרבנן [ובחולה, יש להקל אפי' במצות דאורייתא אבל כפשוטו אינו יכול לברך עליו], ולפיכך כתב המ""ב בשם הפמ""ג שלא יאכל בין פחות משליש ביצה עד חצי ביצה שלא להכניס עצמו לספק ברכות. ויש עוד נדון אם אמרינן דנתקטנו הביצים וצריך לאכול כמעט שיעור כפול [וזה נוגע בין לכזית בין לרביעית], והכריע השע""ת (ס""ק א.) דבשיעורים דאורייתא יש להחמיר ולחוש שנתקטנו הביצים אבל לשיעורים דרבנן יש להקל {ונמצאת דבשני שליש של ביצה יש ס""ס שיוצא בזה, א' לא נתקטנו הביצים, ב' אפי' אם נתקטנו הביצים שמא כזית הוא כשליש ביצה. ועוד נמצאת שאע""פ שהמ""ב חושש לשיטת תוס' לגבי שיעורי דאורייתא ולגבי חשש ברכה לבטלה אפ''ה אינו חושש שנתקטנו הביצים אלא לגבי שיעורי דאורייתא ולא לגבי חשש ברכה לבטלה (וכ""כ שו""ת שלמת חיים סי' רי""ב ושו""ת שבט הלוי ח""ו סי' ס')} {ולולי המ""ב הייתי אומר דהפשטות הוא דאזלינן בתר זיתים בזמנינו, ויתכן דזהו נמי שיטת הרמב""ם והרשב""א [וכן הוא סתימת הרמב""ם דכתב כזית ולא ביאר מהו שיעור כזית], ורק לחומרא בדאורייתא יש לחוש לשיטת תוס' דהוא חצי כביצה והיינו כביצה שבזמן חז""ל וממילא צריך לחוש שנתקטנו הביצים דצריך לחוש להשיעור ביצה ע""פ האצבעות אבל אין תועלת לשער חצי ביצה של זמנינו דממ""נ אם אזלינן בתר זמנינו צריך לשער בזיתים ולא בביצים, ועי' בקונטרס שיעור הכזית מהרב הדר יהודה מרגולין שהוא מחזיק מאד השיטות דכזית הם קטנים, וע""ש שהביא שכמה ראשונים לא היה מצוי אצלם זיתים על כן קבעו השיעור ביחס לביצים}"	סימן תפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מיישבין הסתירה בין הגמרות אם כזית חצי ביצה או כשליש ביצה?	"1) המג""א (ריש סימן) תי' דיש זית קטן ויש זית בינוני<br>2) הגר""א (ס""ק א') תי' דיש ביצה עם קליפה ויש ביצה בלא קליפה, ולפי""ז שליש ביצה הוי עם הקליפה וחצי ביצה הוי בלא קליפה {וצ""ב המציאות, עי' ספר מאזני צדק פ""א הע' 40} [והמ""ב מחמיר לשער חצי ביצה עם הקליפה]<br>3) תוס' ישנים (כריתות י""ד ע""א) כתב דהא דאמרינן דאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים היינו כדרך אכילה אבל בודאי יכול להחזיק יותר"	סימן תפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך למעך חלל האויר?	"הרמ""א כתב דצריך למעך האויר שבין הירקות, והוסיף המג""א (ס""ק א') דה""ה אם יש חלל במצה אינו מצטרף, אמנם כתב המ""ב (ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ז') דאם המצה רכה ועשויה כספוג א""צ למעכו וכמ""ש במשנה בעוקצין (פ""ב מ""ח), ועי' מש""כ לעיל סי' ר""י"	סימן תפו סעיף א		
